הכול השתנה ב-7 באוקטובר 2023.
זו לא קלישאה.
זה לא עוד תאריך.
זו נקודת שבר.
כמו קו שנחרט בחרס וממנו אין דרך חזרה.
באותו בוקר התעוררתי אל תוך סיוט.
הבית שלי שהיה מבצר האהבה, האימהות, היצירה שלי, נשרף עד היסוד.
הסטודיו שלי , המקום היחיד שבו יכולתי באמת לנשום , הפך לאפר.
ואבא שלי, שהיה עוגן, עץ חיים, לב פועם של ילדות נרצח באכזריות על ידי מחבלים.
שום דבר לא הכין אותי לזה.
ואם להיות כנה גם היום, אין באמת דרך להתכונן למה שעברנו.
למזלי הרב משפחתי הגרעינית שרדה . ונותנת לי עוגן .
חולצנו מתוך המוות הזה אחרי שעות רבות ע"י החיילים.
כשהצלחתי לחזור להריסות, בין הפיח והכאב, מצאתי שברי כלים.
חרס שחור. שברים מוכתמים.
ולמרות הכול הם החזיקו.
שוב ושוב הגעתי לביתי החרב המחולל
ולא האמנתי למראה עיני
התכופפתי והתחלתי לאסוף את השברים ולא יכולתי לעצור.
חפרתי בערימות ניקיתי צילמתי תיעדתי את שברי חיי
גם לו הייתי רוצה
אין בכוחי להסתיר
אני פוסעת, וליבי המדמם
מותיר אחרי שובל
שנובע ממני ונצרב על פני החומר השרוף
שברים, זכרונות..
מנסה לראות את התמונה השלמה.
ולכן אני יוצרת.
כי בתוך כל השחור הזה, נשארו כמה נקודות של אור.
מזכרת מוחשית ממה שהיה פעם שלם, מה שהיה עבורי שלום.
כמו לב שאיבד פעימה אבל ממשיך לפעום.
מאז
אני לוקחת את השברים.
מנקה אותם מהאפר, מהאבק, מהכאב.
ובונה איתם משהו חדש.
אחרי כמה חודשים התמקמתי עם משפחתי במרכז הארץ
תלושה מהבית אך מחוברת ליצירה
נשמות טובות מבית בנימיני פתחו בפני את ליבן. ראו אותי. הזמינו אותי לחיבוק. נתנו לי מקום,
אחרי חודשים רבים שוב נגעתי בחומר.
מול האבניים לא חשבתי. הידיים עשו בעצמן
צורות בסיסיות, ראשוניות , עגולות.
את התמונות ממה שהיה הבית הדפסתי על הכלים ושרפתי שוב
הפעם לא שריפה שמכלה אלא שריפה שמרפאת.
הזכרונות שלי, חיי הקודמים, ההלם, התקווה צרובים על פני הכלים.
כל כוס שאני יוצרת עכשיו, כל קוביה, נושאת בתוכה סיפור.
היא עשויה מאדמה אבל בתוכה טמון גם זיכרון.
היא לא רק פריט אמנות, היא תזכורת.
שאפשר להשבר ועדיין לקום.
שיש מקום לעצב וליופי.
שגם כשנראה שהלב לא יכול לשאת יותר , אפשר לבחור להמשיך.
אני יוצרת כי אני לא יודעת דרך אחרת.
זו שליחות דרכה אני משתפת את האמת שלי.
ולמה אני משתפת את זה עכשיו?
כי בתוך כל השבר הזה יש גם בקשה.
תראו את מי שאיבד הכול, אבל לא איבד את הרצון לחיות.
תראו את האפשרות לרפא דרך היצירה.
רוצה להראות פיסה מהתהליך שאני עוברת
חתיכה מהלב שלי.
לב שנשרף אבל ממשיך לפעום.