הכול השתנה ב-7 באוקטובר 2023.
זה לא עוד תאריך.
זו נקודת שבר.
כמו קו שנחרט בחרס וממנו אין דרך חזרה.
באותו בוקר התעוררתי אל תוך סיוט.
הבית שלי שהיה מבצר האהבה, האימהות, היצירה שלי, נשרף עד היסוד.
הסטודיו שלי , המקום היחיד שבו יכולתי באמת לנשום , הפך לאפר.
ואבא שלי, שהיה עוגן, עץ חיים, לב פועם של ילדות נרצח באכזריות על ידי מחבלים.
שום דבר לא הכין אותי לזה.
ואם להיות כנה גם היום, אין באמת דרך להתכונן למה שעברנו.
למזלי הרב משפחתי הגרעינית שרדה . ונותנת לי עוגן .
חולצנו מתוך המוות הזה אחרי שעות רבות ע"י החיילים.